לקוח אמר «אחזור אליך» ולא חזר. השקט הזה לא אומר שהוא בחר במישהו אחר, והוא גם לא אומר שהוא יושב ומחכה לעוד הודעה. רוב האנשים פשוט המשיכו ביום שלהם.
הודעה אחת שחוזרת למה שכבר דיברתם יכולה להחזיר אותו. הודעה שנייה, בלי שום דבר חדש, מלמדת אותו שהשקט לא נשמר אצלכם.
מתי כן, ומתי לא
אחרי שעבר היום שקבעתם.
- 1.עבר היום שדיברתם עליו, ואין תשובה. שולחים הודעה אחת שחוזרת על מה שנשאר פתוח: השעה, המחיר, או העבודה.
- 2.השורה הראשונה היא הדבר עצמו. לא «היי סתם בודק», ולא «רק רציתי לוודא».
- 3.אם יש תור למחר והלקוח לא אישר, זו לא שיחת מכירה. כותבים את השעה ואת הכתובת, ושואלים אם מגיעים.
- 4.אם אמרו לא, או הפסיקו באמצע ויכוח על מחיר, לא כותבים. השיחה נגמרה.
- 5.עבר חודש ואין משימה פתוחה. לא פותחים אותה מחדש. כותבים רק אם יש סיבה שהם ביקשו, לא מבצע שהמצאתם כדי שיהיה תירוץ.
ההודעה האחת
כותבים מתי דיברתם, מה נשאר פתוח, ושאלה שאפשר לענות עליה במילה. «דיברנו ביום שלישי על הסוכך. המחיר שכבר אמרתי נשאר. אם מתאים, תכתבו איזה יום.»
אם אין תשובה להודעה הזו, נגמר. לא מוסיפים סימן שאלה ביום שאחרי, ולא «נו?». מי שרצה לענות, ענה.
הודעה אחת
חוזרים על מה שנשאר פתוח. לא פותחים נושא חדש.
אותו נושא
השעה, המחיר, או העבודה. לא «מה נשמע».
אחר כך שקט
בלי תשובה לא באה הודעה שנייה.
שלוש הודעות, שלושה מקרים
כל הודעה חוזרת על משימה שנשארה פתוחה. אין בה «מה נשמע», ואין בה מבצע חדש. אם אין משימה, אין הודעה.
- 1.מחיר שנאמר: «דיברנו ביום שלישי על הסוכך. המחיר שכבר אמרתי נשאר. אם מתאים, תכתבו איזה יום למדידה.»
- 2.תור שלא אושר: «מחר בשמונה, הרצל 12. אם לא מגיעים, תכתבו היום עד שש כדי שהשעה תתפנה.»
- 3.ביקשו שתזכירו בתאריך: «ביקשתם תזכורת היום לגבי המדף. אם עדיין רלוונטי, תכתבו כן.»
מתי מותר הודעה שנייה
רק אם הם ביקשו תזכורת ביום מסוים, והיום הזה הגיע. זו לא הודעה על שקט. זו משימה שהם נתנו. בכל מקרה אחר, אחרי הודעה אחת בלי תשובה שותקים.
«רק בודק שההודעה הגיעה», אחרי שרואים שקראו, היא הודעה שנייה. גם «נו?». גם סימן שאלה ביום שאחרי. מי שרצה לענות, ענה.
שקט הוא לא סירוב, וגם לא הזמנה
רוב האנשים המשיכו ביום שלהם. הם לא בחרו במתחרה, והם לא יושבים ומחכים לעוד פנייה. הודעה שחוזרת על מה שנשאר פתוח יכולה להחזיר מי שהתכוון לחזור. הודעה בלי משימה רק מעיקה.
אמרו לא, או הפסיקו באמצע ויכוח על מחיר: לא כותבים. חודש עבר ואין תאריך שביקשו: לא פותחים את השיחה עם מבצע. כותבים שוב רק כשיש עבודה חדשה שהם ביקשו, לא עבודה שהמצאתם כדי שיהיה תירוץ.
איפה זה נרשם
ליד השם נכתב התאריך של ההודעה האחת, ומה נשאר פתוח. בלי השורה הזו, בעוד שבוע מישהו אחר בעסק שולח את אותה הודעה שוב. הרשימה יכולה להיות דף. היא לא יכולה להיות רק הראש.
אם ענו «לא השבוע», רושמים מתי כן לחזור, אם הם אמרו. אם לא אמרו מתי, לא קובעים לעצמכם תזכורת. השיחה נגמרה עד שהם כותבים.
שני אנשים בעסק, הודעה אחת
אם גם אתם וגם מישהו אחר שולחים «רק בודק» על אותו לקוח, הוא קיבל שתיים ואתם חושבים שנשלחה אחת. לפני ששולחים מסתכלים בשורה: תאריך ההודעה האחרונה, ומי שלח. אין שורה, לא שולחים.
התשובה שלו, גם «לא», נכתבת באותה שורה באותו יום. אחרת מחר מישהו שלא ראה את ה«לא» פותח את השיחה מחדש.
לקוח שלא ענה לא חייב לכם שיחה. הוא חייב תשובה רק אם נשארה משימה פתוחה. מי שכותב בלי משימה, כותב לעצמו.


